חכמתה של רבקה

חכמתה של רבקה

"ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך ועתה בני שמע בקלי... ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד. ותאמר רבקה אל

יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים" (כז,מב-מו).

עולה מסמיכות הפסוקים, שמיד לאחר שרבקה גמרה לצוות את יעקב לברוח מעשו ללבן, היא פנתה ליצחק ואמרה לו "קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים", ובאמת מיד לאחר דבריה פונה יצחק ליעקב ומצווה אותו ללכת לחרן לשאת אשה מבנות לבן.

פעם נוספת באה לידי ביטוי חכמתה של רבקה אמנו. רבקה לא רצתה שיעקב יברח מעשו ללא ברכתו של אביו וללא רצונו, ומצד שני גם לא רצתה לגלות ליצחק על רצונו של עשו לרצוח את יעקב על מנת לא לצער אותו, ולכן הפתרון המתבקש הוא לספר ליצחק בדיוק בזמן ההוא על חששה מנישואי יעקב עם בנות הארץ ועל הצער הגדול שהן גורמות לה, על מנת שיצחק ישלח את יעקב לחרן כדי לשאת אשה.

יתכן שרבקה חששה, שיעקב לא ישמע בקולה ולא יברח מפני עשו אלא ישמע בקול אביו שלא יודע על מזימתו של עשו, כיוון שהלכה פסוקה היא, שכאשר יש ויכוח בין האב והאם שומעים לאב (קדושין לא.), ולכן פנתה אל יצחק על מנת שישלח את יעקב.